מרחב וזרימה במצבים מורכבים

מה באמת קורה לנו בגוף ובתודעה במצבים לא צפויים, לא מוכרים, מצבים של ״אי וודאות״?

התרגול מציע לנו תמיכה יציבה ואפשרות להיפגש עם אי הוודאות והשינויים שסובבים אותנו בימים מאתגרים אלו. בתקופה האחרונה, המאתגרת את כולנו, אנו מופעלים שוב שוב על יד טריגרים חיצוניים. הטריגר נראה כחלק הקטן בכלי הנשק, אך הוא משחרר מפעיל בנו מטען גדול ועמוק יותר. מה באמת היחס שלנו למצבים לא מוכרים, לא ברורים ולא מתוכננים? ואיך התודעה שלנו פועלת במצבים אלו? האם היא נעשית סקרנית וקשובה, או אולי היא בורחת ונמנעת מלהיות בקשר עם החוויות והמחשבות העולות בנו במצבים אלה? האם ניתן למצוא מקום בטוח לצפות ממנו, וכך לשקף באופן חד ומדויק תמונה רחבה של מה שקורה בנו? התפישה היוגית אומרת שבמצב זה כל האפשרויות פתוחות. התרגול נותן הזדמנות לגדילה, הזדמנות לצאת ולגלות את אותן אפשרויות.

בעזרת התרגול מתגלה היכולת הטבעית שלנו לעצור, להשתהות ולגלות מה קורה לנו פיזית ומנטלית. מתאפשרת יצירת רווח בין החוויה החושית או הרגשית, לבין הפעולה העולה ממנה באופן אוטומטי. בלי לבטל את מה שקורה בנו, אנחנו לומדים לחזור מהראש אל הגוף, אל מרחב התחושות. הוא מייצר מקום יציב ובטוח, ממנו עולה סקרנות ופתיחות באופן טבעי. זה גורם לנו לראות טוב יותר, רחב יותר, מדויק יותר.

הקשבה פנימה היא יכולת טבעית הקיימת בנו מלידה, אך לעיתים יש צורך לחזור ולגלות אותה מתחת למרחבים החוסמים אותה, אלה שבאו להגן עלינו בעבר מחוויות בעלות עוצמה גבוהה מדי, ולא ויתרנו עליהם עד היום. זה אומר להכיר את האפשרות הטבעית של התודעה להישאר פתוחה למה שקורה בנו, לזהות את הסלעים החוסמים את המגע עם מי התהום שמתחת, לזכור שהם היו חשובים בעבר במצבי גאות והצפה... אבל הטבע האמיתי שלנו הוא מרחב וזרימה.