ההיסטוריה והפילוסופיה של היוגה
מפגשי התנסות
ללא תשלום
לבירורים ולהרשמה למפגש היכרות בתאריך המתאים לכם, צרו קשר
ככל שעוברות השנים אנחנו רואים שיותר ויותר אנשים, גם בישראל הקטנה, מגלים את קסמה של היוגה ומתחברים יותר ויותר אל הפילוסופיה שלה. יוגה היא סוג של פילוסופיית חיים נצחית שידועה ומוכרת לאדם מזה אלפי שנים והעיסוק העיקרי שלה הוא ברווחתו של האדם. היא כוללת התייחסות למספר גורמים שונים והם:
-
הצד הגופני
-
הצד השכלי
-
הצד הרגשי
-
הצד הרוחני
-
והיא מנסה לחבר ולאזן בין כל הצדדים האלה גם יחד. המילה יוגה, שמגיעה מהשורש ההודי "יוג" היא בעלת משמעות של מיזוג וחיבור ועקרונות אלה אכן נמצאים בבסיסה.
-
היוגה לאורך השנים
ישנן תקופות שלגביהן עדיין חסר ידע בכל מה שקשור לחקר היוגה אך באופן כללי ניתן לחלק את היסטוריית היוגה למספר שלבים שונים:
-
ההתחלה, בין 3000 ל6000 לפני הספירה
-
התקופה ההודית, בין 1500-2000 לפני הספירה
-
התקופה הפרא קלאסית 300-800 לפני הספירה
-
התקופה הקלאסית, בין 200 לפני הספירה ועד 200 אחרי הספירה
היוגה כפי שאנחנו מכירים אותה היום במערב היא אותה יוגה שהייתה ידועה ונפוצה כבר משנת 1800 אחרי הספירה.
להעמיק עד כמה שאפשר
בין אם גם אתם עושים יוגה על בסיס קבוע ובין אם אתם חושבים להתחיל עם זה עכשיו, כדאי שתדעו שהגעתם למקום הנכון. קוראים לי נועה אופק ואני מציעה שיעורי יוגה ברמות שונות. אתם מוזמנים לפנות אלי גם לתרגול ולשיעורי יוגה ושם לשיעורי העשרה בתחום, אז למה אתם מחכים? היוגה מכניסה לחיינו שקט ושלווה ואתם תראו שגם אתם, כמו רבים אחרים, תתחברו אליה מאוד.
כמה מילים בהשראת החג על חרות והחופש להשאר ״באמצע״ - ״להשאר פתוח״ גם במצבים מורכבים.
על החופש לחוות את מה שקורה ממש מתחת להרגלים ולהתניות שלנו.
עכשיו בעונת המעבר, כשאנו מתנדנדים בין חורף לקיץ, באי הבהירות שבין חוויות קיצוניות של חום וקור (השנה במיוחד), מעניין במיוחד לחזור לדבר על ״חופש״ לחוות יציבות במצבים מורכבים ולא מוכרים. לבדוק עד כמה אנחנו מוטים ומושפעים מחוויות קיצוניות פיזיות ומנטאלית, או אולי בעצם נאטמים ומתכווצים לקראתם?
כבר שנים אני נמשכת אל אותן הסוטרות שבמילים בודדות מנסות לגעת במהות האימון שלנו, בסיבה ובהבטחה שבאימון היוגי. בהשראת החג נמשכתי שוב לגלות על איזו חירות מדובר בתרגול היוגי, מה אמר על כך הבודהה ומה האפשרות לממשם.
בחיפוש אחר ה ״מאמץ הנכון״ מדובר בטקסט על האפשרות לחוות יציבות ולהישאר פתוחים למה שהעולם מציע, החוויות והרגשות שהחיים מעלים בנו. הבטחה, שאפשר להרשות לעצמנו לחוות ולהרגיש יותר, שניתן להרחיב את המגע עם טווח הרגשות והתחושות העולות בנו, מבלי להלקח אל הקצוותף שמתבססת על הגילוי הגדול של היוגים הקדומים שהיו מרותקים ומוקסמים מסודות הנשימה. הם שחקרו את האפשרות להישען על הנשימה, להתייצב בקשר איתה לחוות את השפעתה על המרחב הפיזי והמנטאלי ולרכב עליה דרך חוויות החיים.
הבודהה דיבר על ״דרך האמצע״. כיוגי הוא תרגל ולמד את הכתבים, ושם אור על הנטיה שלנו לפול אל תגובות מוקצנות ועל האפשרות להשען על הנשימה כמו רפסודה יציבה, לעלות ולרדת איתה על זרם הרגשות. הוא הפציר בתלמידיו לתרגל את ״המאמץ הנכון״ - את ההקשבה ל״נהר החוויות הפיזיות והמנטאליות״. התרגול נוגע באפשרות לגלות את הדחף שלנו לחסום את הרגשות שאינם נוחים או מוכרים לנו, כמו גם את ההרגל להיות מופעלים מתוכם באופן לא מודע, וכך לגרום להתניות הכובלות אותנו לאט לאט להצטמצם.
החופש לתרגל ולטפח את היכולת ״לראות היטב״, להשתהות, לחוות את המציאות הרחבה, את המגע באדמה, את תנועת הנשימה וגם את אי-הבהירות לגביהם, את התקיעות ואת ההילקחות מהאמצע.
לאפשר לעצמנו לחוות מציאות רחבה יותר של ״גם וגם״ דרוש לא רק מבט חטוף .
כדי לפעול מתוך ״המאמץ הנכון״- מדוייק יותר בעצמות ובאורך הזמן שלו, דרוש לנו קשר עם המציאות - עם המחשבות, הרגשות והתחושות המתקיימים בנו ברגע הזה.
לא להאבק ולהדוף וגם לא להאטם, או להכנע.
״בהרפיית המאמץ...התנוחה יציבה ונינוחה......אז חסינות מפני צמדי הנגודים״
מתוך הסוטרות של פטאנג׳אלי